קידום סוללות הטילים

באפריל 1970 החל שלב חדש. הצבא המצרי ניסה לקדם מזרחה לעבר תעלת סואץ את מערך טילי הנ"מ, אגב הסתמכות על כוחות סובייטיים. בנוסף ביצעו המצרים הפגזות כבדות, מארבים לסיורים, תקיפות אוויריות וימיות. בתיאום עם המצרים, גברה בחזית המזרחית פעילות המחבלים ברמת הגולן ובלבנון, והחלו תקיפות על מחבלים על מוצבי צה"ל בבקעת הירדן. צה"ל הגיב בהפעלה נרחבת של חיל האוויר בשילוב פשיטות קומנדו בגזרה המצרית, ופעולות שריון גדולות בגזרות סוריה ולבנון.

לישראל לא הייתה תשובה לטילי הנ"מ הסובייטיים וגם אמצעי הנגד האלקטרוניים שנתקבלו מהאמריקאים לא שיפרו את המצב. עובדה זו, בצד המשך הזזת הטילים לעבר תעלת סואץ, מנעו מחיל האוויר לפגוע בארטילריה המצרית בעומק יחסי, שהייתה בעלת קוטר גדול. פגזים חודרי ביצורים הצליחו לראשונה מאז מרץ 1969 לחדור את שכבת הפיצוץ (שכפ"ץ) של כמה מעוזים. ביולי 1970 הצליחו הרוסים להציב מארבי טילי נ"מ והפילו חמישה מטוסי "פאנטום" ישראליים. ב-30 ביולי חיל האוויר הישראלי הציב מארב אווירי למטוסים מצריים והפיל חמישה מטוסי "מיג" שהוטסו בידי טייסים רוסים.