מצפור דוד איזן

תולדות האתר

מצפור דוד איזן הוקם בשולי פארק הכרמל לזכר סגן דוד איזן ושבעה מחבריו שנפלו בתקרית אש על גדות תעלת סואץ במלחמת ההתשה, בל"ג בעומר תש"ל, 23 במאי 1970. מקום זה הוא היחיד בארץ העוסק במלחמת ההתשה בחזית תעלת סואץ – מלחמה קשה שכאילו נשמטה מהזיכרון הלאומי.


מיקום האתר – במדרונות הצפון-מזרחיים של פארק הכרמל, בתוך חורשת אורנים, הרחק מאזור הקרבות, משקף במידת מה את אחד ממאפייניה הבולטים של מלחמת ההתשה: הניגוד המוחלט בין הדרמה שהתחוללה בחזית לבין שיגרת החיים בעורף. המיקום נקבע גם מתוך תפיסה כי הזיכרון וההנצחה הינם חלק מן ההוויה התרבותית בארץ, השלובים בפעילות החברתית היום יומית.

על האנדרטה שבמצפור חקוקים שמותיהם של שמונה חללי צה"ל שנפלו באותה תקרית אש:

  • רב"ט אוזן שלמה
  • סגן איזן דוד
  • רב"ט איצקוביץ שמואל
  • טור' בידרמן אריה מרדכי
  • סגן טיטלבאום פנחס
  • טר"ש שטרית יהודה
  • סא"ל שני (פרידברג) דן
  • רב"ט ששון דוד

האתר כולל רחבת זיכרון בשטח כ-600 מ"ר, ובה תותח המסמל את ההפגזות שאפיינו את המלחמה ואנדרטה מחופה אבן ומורכבת מארבע אותיות התשה. לצידה פסוק מיומנו של סגן דוד איזן "לא אמות ואפילו יהרגוני."


לצד הרחבה, חניון לנופשים בתוך חורש טבעי, בשטח כולל של כחמישה דונמים, הכולל רחבת ישיבה לכ-100 איש עם במה פתוחה להרצאות. ברקע פסלי נוי המשקפים מוטיבים ממורשת הגבורה של העם היהודי.

האתר תוכנן ונבנה בשנים 1973-1972 על ידי האב השכול דניאל איזן בסיוע מתנדבים, ונחנך באוקטובר 1973 על ידי אלוף (מיל') אריאל שרון, מפקד פיקוד הדרום בצה"ל בשלהי מלחמת ההתשה.

ב-1994 נחנכה בצמוד לרחבת הזיכרון ובחסות משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה, ומפקדת קצין חינוך ראשי בצה"ל, מפת תבליט עשויה מיציקת שלושה טונות אלומיניום בשטח 55 מ"ר לשחזור אירועי מלחמת ההתשה בסיני.

התבליט הוכן כחלק מהפעילות ללימוד והדרכת מורשת מלחמת ההתשה בחזית תעלת סואץ, כאמצעי הדרכה מוחשי לתולדות מלחמת ההתשה. על מפת התבליט מוקמו המעוזים, דרך קו התעלה, דרך החת"מ, דרך הרוחב והדרכים למעוזים, בהם כביש הפלסטיק באזור הביצות בצפון סיני. במרחבי המפה פוזרו נקודות ציון לאירועים צבאיים בולטים שהתרחשו באותו איזור, ובכללם תקיפות העומק של חיל-האוויר במצרים, מבצעי נחיתה, מקום טביעתה של המשחתת אח"י "אילת" ועוד.


תמונת התבליט


במשך שנות קיומו ופעילותו של המצפור, חובל האתר פעמים רבות על רקע לאומני. מיד לאחר כל אירוע פעל מייסד האתר, האב השכול דניאל איזן, במרץ ובעקשנות להחזרת המצפור למצבו המקורי.

באפריל 2006 נגנבו מפת התבליט בשלמותה ושלטי ההדרכה שהיו פזורים באתר על ידי גנבי מתכות. פגיעה זו שהסבה נזק עצום למקום, הביאה את מייסד האתר ליזום את שיקומו הפיסי ופיתוחו של המקום כמרכז הדרכה ללימוד תולדות מלחמת ההתשה, ולפעול להסדרתו במסגרת ממלכתית.

הפעילות באתר

המצפור, המשתרע על כחמישה דונמים, פתוח בכל ימות השבוע לנופשים ומבקרים, בודדים וקבוצות מאורגנות.

הפעילות במצפור מתקיימת בעיקר סביב מספר נושאים מרכזיים:

א. זיכרון והנצחת הנופלים – פעילות זו נעשית בדרך כלל בימי זיכרון ברחבת הזיכרון של המצפור, בהשתתפות קהל רב הכולל חיילים, חניכי שבט הצופים "כרמל", חניכי הפנימייה הצבאית של בית הספר הריאלי, נציגי המועצה המקומית עספיא ועוד

ב. מורשת קרב – פעילות ההדרכה בנושא מורשת מלחמת ההתשה נעשית מדי פעם ביוזמת חילות צה"ל במסגרת סדרות חינוך, במפגשים יזומים ע"י תנועות נוער ועוד.


ג. אירועים שונים – המצפור משמש מקום מפגש לאירועים ולכינוסים של קבוצות וגופים שונים כמו: ימי גיבוש של הפנימייה הצבאית, אתר יציאה לתחרויות ניווט בכרמל, אתר יציאה לטיולי אופניים, אתר ביקור של תלמידי בתי ספר בטיולים שנתיים ועוד. מדי פעם משולב המקום במסלולי ביקור של אח"מים שונים, מהארץ ומחו"ל.


ד. פעילות נופש בטבע – שהיית נופשים בודדים, משפחות וקבוצות, בחניון שהוכשר למבקרים בין חורשות אורנים, עם נוף מרהיב של עמק זבולון והגליל התחתון. חניון זה מקושר ליתר אתרי פארק הכרמל במערכת שבילי אופניים. בשל ייחודיותו, המצפור נכלל בתוואי "שביל ישראל".