מייסד העמותה

דניאל איזן, אב שכול ומייסד מצפור דוד איזן, הוא הרוח החיה מאחורי הקמתה של "העמותה להנצחת מלחמת ההתשה במצפור דוד איזן".

ב-1970 שכל את בנו – סגן דוד איזן הי"ד – אשר נפל בתקרית אש על גדות תעלת סואץ בשלהי מלחמת ההתשה. בין כתביו אשר נמצאו ביומנו, כתב סגן דוד איזן: "לא אמות ואפילו יהרגוני". ברוח דברים אלה פעל דניאל איזן להנצחת זכרו של דוד וזכרם של חללי צה"ל בכל מערכות ישראל.

בל"ג בעומר בשנים 1972-1971 יזם וארגן באוניברסיטת חיפה ימי עיון רבי משתתפים בנושאי מורשת קרב וההוויה הציונית. בדיונים ובהרצאות שבהם נטלו חלק טובי המרצים בארץ, השתתפו מאות תלמידי כיתות י"ב מבתי ספר תיכוניים באזור חיפה והצפון וקבוצות חיילים.

ב-1973-1972 הקים אתר הנצחה במורדות הרי הכרמל לזכרם של בנו ושבעה מחבריו שנפלו עימו בתעלה. את אתר זה, הידוע בשם "מצפור דוד איזן", פוקדים אלפי מבקרים בשנה.

במקביל פעל דניאל איזן במשך שנים להכרה ממלכתית במלחמת ההתשה כאחת ממערכות ישראל. פעילות זו נשאה פרי רק בשנת 2003, עת הכירה ממשלת ישראל במלחמת ההתשה כמלחמה. דניאל איזן הוזמן לטכס הענקת האות במשכן בית הנשיא.

בשנת 2006, לאחר שנגנב מהאתר תבליט ענק יצוק משלושה טונות אלומיניום שהוצב שם ב-1994, ואשר כלל שיחזור של מפת הקרבות באזור תעלת סואץ במלחמת ההתשה, הקים דניאל איזן את "העמותה להנצחת מורשת מלחמת ההתשה במצפור דוד איזן", בראשות אלוף (במיל') שלמה להט (צ'יץ'), לשיקום האתר ולהרחבת פעילות ההנצחה ולהדרכת מורשת הקרב של מלחמה זו.

דניאל איזן - קורות חיים

דניאל איזן, יליד 1925, החל את פעילותו הציונית עוד בארץ הולדתו, תוניסיה, שם שימש כאחד האחראים לעלייה הבלתי לגלית לישראל, כנציג הקרן הקיימת לישראל, נציג "הג'וינט" ו"המגבית היהודית" ואחד ממפקדי תנועת הנוער "בית"ר". בפעילות זו המשיך ביתר שאת גם לאחר קום המדינה, בעיר מהדיה שבתוניס. דניאל היה סגן יו"ר וגזבר הקהילה היהודית, וכן עיתונאי בעיתונים בשפה הצרפתית "LA GAZETTE D'ISRAEL" ו-"TUNIS SOIR" ובעיתון השוויצרי "JUDISCHE RUNDSCHAU". במקביל לפעילותו הציונית, עסק גם בפעילות ציבורית ענפה: כגזבר אזורי של הצלב האדום, כמרכז פעילות "טיפת חלב" וכמסייע למשפחות נזקקות. עבור פעילות זו זכה ב"נישאן איפטיחאר" (עיטור כבוד), מטעם ה"ביי" (המלך) של תוניסיה. לפרנסתו עבד כמנהל סניף של הבנק הצרפתי "B.C.I.A" (המוכר כיום כבנק "B.N.P").

לדניאל ולרעייתו לידיה נולדו שלושה ילדים: דוד, דינה ואילן.

כשעלה ארצה עם משפחתו, בשנת 1952, הועבר למעברת "כורדני א'" שמצפון לחיפה ומאז התגורר בחיפה. בארץ דניאל המשיך לעבוד בתחום הבנקאות. קשיי הקליטה עודדו אותו לפעול למען העלייה והקליטה בקרב עולים ובקרב משפחות ברוכות ילדים.

זמן קצר לאחר עלייתו ארצה ייסד ועדה ציבורית למיזוג גלויות, הקים עמותה לקידום החינוך הגבוה, ויסד קרנות למלגות חינוך (קרן "ילדינו", ואח"כ את הקרנות "ברית-עם ישראל" ו"ברית-עם צרפת"). בתקופה זו הקים בי"ס תיכון ערב חינם למשפחות ברוכות ילדים (ברח' יל"ג 13 בחיפה), אשר כלל 260 תלמידים ו-24 מורים מתנדבים. בשנים 1956-1955 שימש כנציגו האישי של קולונל J.R. ELYASHAR – נשיא הכבוד של אגודת שוחרי הטכניון בארה"ב. במסגרת זו חילק מספר רב של מלגות לסטודנטים נזקקים.

בעקבות מאבקיו העיקשים בנושאי חינוך, נאות משרד החינוך להוסיף במבחני הבגרות שאלות בנושא תולדות הציונות ולבטל את מבחני ה"סקר" שהיו נהוגים בזמנו בשנת הלימודים האחרונה בבתי הספר היסודיים. כמו כן פעל להחלת חוק חינוך חינם בבית הספר התיכון.

דניאל איזן שימש כסגן יו"ר האגודה לקשרי ידידות ישראל-בלגיה, וכיו"ר הלשכה המסחרית ישראל-בלגיה סניף חיפה והצפון. על פועלו בתחום זה זכה בשנת 1991 לעיטור כבוד ממלך בלגיה ולתואר "קצין מסדר הכתר המלכותי". תואר יוקרתי זה ניתן לנתיני בלגיה ולנתיני ארצות אחרות כגמול על פעילות להידוק קשריה של בלגיה עם מדינות שונות בעולם. דניאל היה גם חבר פעיל ב"מועדון משה שרת", המהווה ארגון גג לעמותות לקשרי ידידות בין עמים. 
ב-1994 חידש את פעילותו ככתב בעיתון "JUDISCHE RUNDSCHAU" ומאמריו התפרסמו בנושאים שונים כמעט מדי שבוע. דניאל איזן שימש חבר בהנהלת אגודת העיתונאים.

דניאל איזן היה חבר ההנהלה הארצית של ארגון "יד לבנים" וחבר הנהלה בסניף חיפה.

בשנת 2000 זכה דניאל איזן בעיטור "יקיר חיפה", כהכרת תודה והערכה של הקהילה בחיפה על פעילותו המתמשכת, שלא על מנת לקבל פרס, למען החברה במדינה כולה ובחיפה בפרט.

נימוקי השופטים להענקת העיטור:

"העיטור "יקיר חיפה" לשנת תש"ס מוענק לאיש הציבור רב הפעלים דניאל איזן על פעילות ציבורית רבת שנים והתאמת הפעילות לצרכים המשתנים של האוכלוסייה הנזקקת. תרם לעידוד העלייה לפני עלותו ארצה וסייע בקליטת העולים בארץ לאחר עלייתו לישראל בשנות ה-50. הסיוע בקידום אוכלוסיות נזקקות וקליטתם המהירה בארץ התבטא בעזרה במימון לימודים, הקמת מסגרות לימוד וביטול "מחסומים" שמנעו קידום עולים במערכת החינוך. הנושא החינוכי מלווה את פעילותו של דניאל איזן ושזור כחוט השני בכל מעשיו. בשנים האחרונות הוא מפנה את עיקר מאמציו להנחלת מורשת ישראל והגבורה היהודית ובעזרת מתנדבים מנחיל ערכים מדי שנה לאלפי תלמידי בתי הספר, תנועות נוער וחיילים וכל זאת שלא על מנת לקבל פרס. בנוסף, הוא מטפח קשרי ידידות עם עמים אחרים ומשמש יו"ר האגודה לקשרי ידידות ישראל בלגיה ואף זכה לעיטור כבוד ממלך בלגיה. על תרומתו להקמת מסגרות לסיוע בקידום תושבי העיר הנזקקים והעמקת המודעות בקרב הדור הצעיר למורשת ישראל, ממליצה הוועדה בפני ראש העיר ומועצת העירייה כי יוענק למר דניאל איזן העיטור "יקיר חיפה"."

ביום כח בכסלו תשס"ט, 25 בדצמבר 2008, נפטר דניאל איזן, והוא בן 83. בנו, אילן איזן, הוא מזכיר "העמותה להנצחת מורשת מלחמת ההתשה במצפור דוד איזן".