כתבה ב"דבר ראשון" מיום 28.4.2020

מצפור דוד איזן 2019

מלחמת ההתשה התחוללה לאחר מלחמת ששת הימים, החל מ-11 ביוני 1967 ועד ל-7 באוגוסט 1970, בחזיתות המצרית, הירדנית והסורית. מלחמה זו הייתה שונה מכל המלחמות שקדמו לה בכך שהייתה נייחת בעיקרה ואופיינה בחילופי אש כבדים, בצירוף פשיטות של יחידות לוחמה זעירה. בשל אורכה, כונתה גם מלחמת 1,000 הימים.

הלחימה הקשה ביותר הייתה בחזית המצרית לאורך תעלת סואץ, ממרס 1969 ועד לאוגוסט 1970, מועד הפסקת האש. בתקופת המלחמה נהרגו 968 ישראלים, כמחציתם בקירוב בזירה המצרית.

במשך עשרות שנים לא זכתה מלחמת ההתשה להתייחסות ראויה, ואף כונתה "המלחמה שנשכחה". רק ב-2003 החליטה ממשלת ישראל להעניק אות מערכה בגינה.

קו בר-לב, המעוזים, התופת, רוח הלחימה, הסיורים, הנמרים, התעוזה, המבצעים המיוחדים, מאות החללים ומנגד – האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, האהדה הבינלאומית, היציאה ממיתון כלכלי והעורף השלו. מציאות מורכבת זו הינה ייחודית למלחמת ההתשה, שרק הזמן מבהיר עד כמה היו מרכיביה משמעותיים בסדר היום הלאומי ובמאבק המתמיד על קיומנו בארץ הזאת. התעלמות מפרק כה חשוב במורשת הלאומית איננו סביר, פוגם ברצף הכרונולוגי של האירועים וגורם עוול לאלפי חיילים שנפגעו במלחמה מרה זו.

העמותה להנצחת מורשת מלחמת ההתשה נטלה על עצמה להעלות על סדר היום הציבורי את מלחמת ההתשה.

ב-1973 נחנך אתר הנצחה בכרמל לזכרם של סגן דוד איזן ושבעה מחבריו שנפלו במעוז על גדות התעלה בל"ג בעומר תש"ל, 1970. מקום זה הוא מהבודדים בארץ שהוקמו להנצחת מלחמת ההתשה בחזית המצרית ומשמש מוקד פעילות לקידום מטרות העמותה.

אתר אינטרנט זה נועד לחשוף את סיפור המלחמה ולתת במה לאלה שהשתתפו בה.